קוררידוס טומבדוס, המכונה לעתים קרובות קוררידוס מלכודות, הפך לאחד הז'אנרים הצומחים ביותר במוזיקה מקסיקנית. למעשה, בחמש השנים האחרונות, הצריכה העולמית של קוררידו זינקה ב -413%, עם עלייה של 42% רק בשנה שעברה.
נטנאל קאנו, שהיא דמות מפתח בתנועה זו, תיארה את זה ללוס אנג' לס טיימס כ"מקסיקני אזורי כמו זה שאתה, או, אני לא יודע, הוריך נהגו להקשיב לו; אבל עם תיבול צעיר יותר, מקסיקני אזורי צעיר יותר."
אז מה יש בז'אנר הזה שמושך מעריצים גם במקסיקו וגם ברחבי העולם?
במדריך זה, אני רוצה להסתכל על המקורות, האבולוציה וההשפעה של Corridos Tumbados, ולנסות לשפוך קצת אור על האופן שבו הטוויסט המודרני הזה במוזיקה המסורתית פגע באקורד בקרב קהלים בכל מקום.
מקורותיו של קוררידוס טומבדוס
כדי באמת להרגיש במה מדובר בקורידוס טומבדוס, זה עוזר להבין את האבולוציה של המוזיקה המקסיקנית בכללותה. במשך שנים, המוזיקה המקסיקנית האזורית שלטה בסצנה, ובשנים האחרונות ז'אנרים כמו בנדה ומריאצ'י ראו עלייה גדולה בפופולריות, הודות לאמנים כמו בנדה MS וויסנטה פרננדס.
עם זאת, יש יותר במוזיקה מקסיקנית מאשר ז'אנרים 'אזורים'.
כפי שהשם מרמז, Corridos Tumbados הוא ספין-אוף מתת-ז'אנר הקוררידו.
אז מאיפה הגיעו המסדרונות?
קוררידוס הם בעצם בלדות נרטיביות מקסיקניות שהושרו כבר למעלה ממאה שנה. מנקודת מבט מסורתית, הם מספרים סיפורים על גיבורים, פורעי חוק ומאבקים יומיומיים. הם הפכו פופולריים במהלך המהפכה המקסיקנית (1910—1917) כדרך לספר קרבות ואירועים בולטים בשירים.
במהלך המאה ה -20, הקוררידו החלו לכלול מוזיקת נורטינו (הכוללת כלים כמו אקורדיונים וגיטרות באג'ו סקסטו) והמשיכו לגדול בפופולריות על ידי סיפורי שודדים וסוחרי סמים.
בסוף המאה ה -20 צצו נרקו קוררידוס (בלדות סמים), כאשר קבוצות כמו לוס טיגרס דל נורטה ולוס טוקנס דה טיחואנה שרו סיפורים אפיים על דמויות קרטל בחיים האמיתיים. שירים אלה היו קשוחים מבחינה נושאית ולעתים קרובות שנויים במחלוקת, אם כי הם הדהדו את המאזינים בכך שהם נתנו קול לרחובות והגישה האנטי-ממס דית בתרבות המקסיקנית.
הופעתם של קוררידוס טומבדוס (מלכודות קוררידוס)
בסביבות סוף שנות ה -2010 החל דור חדש של אמנים לע רבב קוררידו מסורתיים עם השפעות מוזיקת היפ הופ וטראפ, ויצר את מה שנקרא כיום corridos tumbados, או מלכודות מלכודות.
המונח tumbado בספ רדית פירושו פשוטו כמשמעו "נפל" או "שוכב", אך בסלנג הרחוב המקסיקני זה מרמז על משהו עם סגנון מגניב ומרדני, כמו לואוריידר. 'Tumbados' נועד ללכוד את הגישה של הז'אנר. כפי שציין עיתונאי מוזיקה אחד, corrido tumbado הפך ללייבל זהות לצעירים משני צידי גבול מקסיקו וארה"ב שאוהבים את הטוויסט האורבני במוזיקה האזורית.
היתוך זה נולד באופן אורגני.
נטנאל קאנו, אמנית צעירה מסונורה, מקסיקו, גדלה בהעריצות זמרי קוררידו כמו אריאל קמאצ'ו (הידועה בסגנון סירינו של שתי גיטרות וטובה).
בשנת 2018 החלה קאנו להוציא שירים שנשמעו כמו קוררידו קלאסי מבוסס גיטרה אך עם טוויסט מודרני. הלהיט הראשון שלו היה "El de los Lentes Gucci", קוררידו שכבר רמז על סוואגר צעיר ומושפע מלכודות.
לאחר שעבר ללוס אנג'לס וחתם עם הלייבל העצמאי ראנצ'ו הומילדה, קאנו ומשתפי הפעולה שלו החלו לשלב סיפורי קורידו עם פעימות היפ הופ. לדברי דני פליקס, מ פיק גיטריסט שעבד עם קאנו, רגע מרכזי אחד באולפן היה כאשר "הצענו לשנות את האקורדים של שיר ממייג'ור למינור. שם נולד הז'אנר... זה קרה באופן ספונטני".
סגנון "tumbado" פירושו גם אימוץ אלמנטים של היפ הופ במוזיקה ובמילים. בקורידו המסורתי, הקצב עשוי להיות פעימת פולקה או ואלס, ואילו בקורידו טומבדוס, אתה עשוי לשמוע קצב בסגנון מלכודת או זרימות דמויי ראפ בשירה.
בילבורד תיאר את corridos tumbados כ"גרסה של הקוררידו המסורתי המשלבת את רגישות ההיפ הופ הן מבחינה מוזיקלית (עם פסוקי ראפ ופזמונים) והן מבחינה נושאית".
המשמעות היא שהזמרים לפעמים עושים ראפ או משתמשים בסלנג עירוני, והשירים מדברים על דברים ששירי ראפ עשויים לכסות, לא רק סיפורי גיבורים עממיים. הנושאים כוללים חיי רחוב, אלימות, מסיבות, מין ושימוש בסמים, לעתים קרובות עם מילים בוטות ומפורשות.
אמני הקוררידוס טומבדוס הפופולריים ביותר
בעוד שקאנו הוא ללא ספק אחד האמנים הידועים ביותר בסצנת הקוררידוס טומבדוס, ישנם המון אמני קוררידו אחרים שהפכו לחלוצים של תת-ז'אנר זה.
הנה כמה אמנים בולטים שאני ממליץ לחקור:
ג'וניור H (אנטוניו הררה פרז)
יליד גואנאחואטו, מקסיקו, לאנטוניו "ג'וניור ה" הררה פרז הייתה מוזיקה שעברה בעורקיו מגיל צעיר. אבל המסע שלו אל עולם המוזיקה לא היה קל.
כתלמיד תיכון, ג'וניור H עבד כטבח במסעדת מזון מהיר. במהלך המשמרות שלו ובזמנו הפנוי, הוא לימד את עצמו לנגן גם בגיטרה וגם באקורדיון. הכישורים העצמיים האלה הניחו את הבסיס לקריירה העתידית שלו.
הקריירה שלו זינקה עם קוררידו מלנכוליים, חדורי מלכודות, שהעניקו לז'אנר רמה חדשה של עומק רגשי ויכולת קשורה. האלבומים של ג'וניור H, כולל "Mi Vida En Un Cigarro" (2019), צברו מאות מיליוני זרמים, והשירה החלקה שלו עם כוונון אוטומטי בשילוב עיבודים מבוססי גיטרה אקוסטית העניקו לז'אנר תחושה ייחודית.
הוא הקליט גם את "סוי אל דיאבלו (רמיקס)" עם נטנאל קאנו, מה שעזר לבסס עוד יותר את מקומו בראש הז'אנר.
פזו פלומה (חכים מונאה פרז)
נולד ב -15 ביוני 1999 בזאפופן, חליסקו, מקסיקו, חסן אמיליו קבנדה לאייה, הידוע באופן מקצועי בשם פזו פלומה, עלה במהירות לבולטות בסצנת המוזיקה הלטינית.
כשגדל בגוודלחרה, החל לנגן בגיטרה בגיל 15 על ידי צפייה במדריכים ביוטיוב. גישה אוטודידקטית זו הניחה את הבסיס לסגנון המוזיקלי הייחודי שלו, המשלב קוררידו סירינו מסורתי עם אלמנטים של מוזיקה אורבנית לטינית, כולל מלכודת ורגטון.
הקריירה של פזו פלומה המריאה עם שחרורו של אלבום האולפן הבכורה שלו, "Ah y Qué?" , באפריל 2020 תחת התווית אל קרטל דה לוס אנג'לס. הוא המשיך עם "Efectos Secundarios" במרץ 2021, שהציג שירים כמו "קון דינרו ביילה אל פרו" ו"לו קה לי דאס". באפריל 2022 הוציא את ה- EP "Sembrando", שכלל את הסינגל "Sembrando".
אחת מאבני הדרך הגדולות בקריירה של פזו פלומה הייתה שיתוף הפעולה שלו עם נטנאל קאנו וגביטו בלסטרוס במסלול "AMG" בתחילת 2022. הפופולריות של השיר ב-TikTok הניעה אותו לבילבורד הוט 100, וסימנה את כניסתו של פזו פלומה לשוק המיינסטרים האמריקאי.
אסלאבון ארמאדו
Eslabón Armado, שהוקם בשנת 2017 בפטרסון, קליפורניה, הוא אנסמבל המורכב מהאחים פדרו טובר (שירה מובילה, גיטרה בת שתים עשרה מיתרים) ובריאן טובר (בס), לצד יוליסס גונזלס (גיטרה אקוסטית) ודמיאן פאצ'קו (גיטרה בת שתים עשרה מיתרים).
האחים טובר, לצד חבר הילדות גבריאל הידאלגו, החלו בחקר מוזיקת סירינו וסגנונות מקסיקניים אזוריים אחרים כמו נורטינו. הם זכו לתשומת לב באמצעות סרטוני הופעות חיות ביוטיוב וב-TikTok, מה שהוביל אותם בסופו של דבר לחוזה עם DEL Records. EP הבכורה שלהם, "Navegando y Flotando", שוחרר באוקטובר 2019.
במרץ 2023 הם הוציאו את "אלה ביילה סולה" עם פזו פלומה, שהגיע למקום הרביעי בבילבורד הוט 100 והגיע למקום הראשון במצעד השירים הלטיניים החמים.
המחלוקת מאחורי הז'אנר
כמו סגנונות מוזיקה עירוניים מתעוררים רבים, corridos tumbados עורר את חלקו ההוגן בוויכוח.
אם מסתכלים לאורך ההיסטוריה, די נפוץ שז'אנרים מוזיקליים חדשים עומדים לעתים קרובות בפני בדיקה. לדוגמה, עליית הרוקנ רול בשנות החמישים זכתה לביקורת מצד קבוצות שמרניות שראו בה איום על הנורמות החברתיות.
באופן דומה, הופעתם של ה ראפ וההיפ הופ בשנות השמונים והתשעים התמודדה עם תגובת נגד בשל תיאורם הגולמי של החיים העירוניים וקידמה נתפסת של אלימות.
ז'אנרים אלה, בדומה לקורידו טומבאדוס כיום, נתפסו כהשתקפויות של נושאים חברתיים שחלקם העדיפו להתעלם מהם.
במאי 2023, עיר הנופש קנקון, מקסיקו, עלתה לכותרות על ידי איסור הופעות חיות של קוררידוס טומבדוס. הרשויות המקומיות ציינו חששות כי ז'אנרים אלה "מקדמים אלימות ופשע".
ההחלטה הובילה לביטול קונצרט של אל קומנדר, דמות בולטת בסצנת הנרקורידו, רק יום לפני שתוכנן. מזכ"ל העיר, חורחה אגילאר אוסוריו, הצהיר כי אירועים ציבוריים לא צריכים לתמוך באלימות, בהתייחס לאירועי עבר בקונצרטים כאלה.
התוכן של corridos tumbados מתעמק לעתים קרובות בנושאים של סחר בסמים, אלימות ותרבות הסמים. במדינה המתמודדת עם אלפי מקרי מוות אלימים, על פי נתונים רשמיים, מילים אלה מהדהדות עמוקות אך גם מעלות שאלות אתיות. בעוד שיש הטוענים כי המוזיקה משקפת מציאות קשה, אחרים מרגישים שהיא זוהרת תרבות של אלימות.
המחלוקת אינה חדשה. במשך עשרות שנים נרקורידו התמודדו עם איסורים במדינות מקסיקו שונות. באחה קליפורניה, צ'יוואווה וסינאלואה הטילו הגבלות, תוך התייחסות לחששות לקידוד התנהגות פלילית. בשנת 2017 נקנסה הקבוצה האגדית לוס טיגרס דל נורטה על ביצוע נרקורידו בצ'יוואווה.
הוויכוח כאן מדגים את האתגר הרחב יותר של איזון חופש אמנותי עם אחריות חברתית.
בעוד שלאמנים צריכה להיות הזכות לתאר נרטיבים אותנטיים ולהתחבר לקהל שלהם, קהילות וממשלות חייבות גם למצוא דרכים למתן תוכן שלדעתם עלול להסית נזק.
העתיד של קוררידוס טומבדוס
משורשיו במסורת הקורידו הקלאסית ועד לשינוי בהשפעת היפ הופ ומלכודת, ז'אנר זה שבר גבולות ועורר תנועה שמגיעה כעת למאזינים ברחבי העולם.
רק כשמסתכלים על הצלחתם של אמנים כמו נטנאל קאנו, פזו פלומה ואסלבון ארמדו, אנו יכולים לראות כיצד corridos tumbados הגדירו מחדש את המוזיקה המקסיקנית האזורית והולידו צורה חדשה של סיפור סיפורים לנוער של ימינו.
ככל שקוררידוס טומבדוס ממשיכים להתפתח ומחלוקת ממשיכה להתפתח, דבר אחד ברור: הז'אנר הזה כאן כדי להישאר, והשפעתו על המוזיקה המקסיקנית והעולמית רק תגדל בשנים הבאות.